יוספוב נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

התובע משמש בעליו של אופנוע. האופנוע הוחנה בשעה 20:30 לערך ליד ביתו. בבוקר הסתבר שהאופנוע נגנב. בהתאם לתנאי פוליסת הביטוח, תנאי המיגון המתייחסים לחניית לילה כוללים, בין היתר, דרישה לפיה האופנוע ייקשר עם שרשרת לעמוד. התובע טוען שהוא זכאי לתשלום תגמולי הביטוח. הנתבעת טוענת שהתובע לא עמד בדרישת המיגון האמורה.

הנתבעת נסמכת על הודעה בכתב – חתומה על ידי התובע – שהיא גבתה באמצעות חוקר ששירותיו נשכרו על ידיה. החוקר הגיע לביתו של התובע, שם נגבתה העדות. השיחה בין החוקר לתובע הוקלטה ותמלול שלה הוגש כראיה. כמו כן, הקלטה של השיחה הוצגה כראיה. התובע טוען שההודעה נגבתה ממנו שלא כדין. התובע הוא חרש אילם מלידה ולטענתו גביית עדות ללא נוכחות של מתורגמן לשפת הסימנים אינה תקפה. התובע מוסיף וטוען שהחוקר הטעה אותו כאשר הבהיר לו – באמצעות סימני ידיים – שהמהלך ושיתוף הפעולה עמו יוביל לכך שחברת הביטוח תשלם לו את תגמולי הביטוח.

התקיימו שלושה דיונים, כאשר עדות התובע בדיון נגבתה באמצעות מתורגמן לשפת הסימנים. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. לא הונחה בפני תשתית עובדתית לפיה עדותו של התובע בפני החוקר נגבתה שלא כדין. לא הונחה בפני תשתית עובדתית לפיה התובע עמד בדרישות המיגון הקבועות בפוליסת הביטוח (לא יכולה להיות מחלוקת שדרישת המיגון הנדונה בהליך הינה דרישה מהותית).

הנתבעת ידעה שהתובע הינו חרש אילם. שוכנעתי שהיה בדעת החוקר לגבות עדות מהתובע בנסיבות שיאפשרו לשני הצדדים להבין באופן מספק האחד את השני. שוכנעתי כך בשים לב לעובדה שהמפגש בין הצדדים לא היה מפגש פתאומי של החוקר בדירת התובע אלא מפגש שתואם מבעוד מועד בין החוקר לבין התובע – באמצעות אמו (שהעידה בהליך המשפטי; עמ' 11, ש' 19 - 20). לו האמינה האם שהתובע לא יוכל להסתדר לבדו במפגש עם החוקר היה עליה לדאוג להתייצבות גורם נוסף במפגש: מתורגמן לשפת הסימנים (או אדם שומע שמכיר את שפת הסימנים); בן משפחה נוסף (לרבות האם, אשר מכירה את התובע, יכולותיו ומגבלותיו). כמו כן, ניתן היה להודיע לחוקר או למי מטעם הנתבעת שבנסיבות העניין אין להיפגש עם התובע ללא נוכחות של מתורגמן ולדרוש מהנתבעת לדאוג להתייצבות של מתורגמן מטעמה.

כאמור, אמו של התובע לא נהגה באופן כאמור ואף שיתפה פעולה עם החוקר, בכל הקשור למהלך תיאום המפגש בין החוקר לתובע. מעבר לאמור, לא שוכנעתי שהתובע הוכשל על ידי החוקר. התובע נשוי, במועד הרלבנטי הוא עבד בשתי עבודות, נוהג באופנוע ומנהל אורח חיים עצמאי. לא היה מקום לחתום על הודעה שהתובע אינו מבין אותה ואם בכל זאת בחר התובע לחתום על הודעה מפורטת מבלי להבינה, הרי שהדבר נזקף לחובתו. כאמור, לא שוכנעתי שהוא הוכשל או לא הבין על מה חתם. אמו של התובע העידה: "הבן שלי קורא אך לא מאה אחוז. לכל חירש יש לקות למידה. הוא יכול לקרוא אבל לא ברור. הוא כותב עם מיליון שגיאות באותה מילה" (עמ' 12, ש' 1 – 2; ההדגשה אינה במקור).

מסקנתי לפיה התובע לא עמד בדרישות המיגון שבפוליסת הביטוח נסמכת על הממצאים העיקריים הבאים:

בהודעה הכתובה על ידי החוקר והחתומה על ידי התובע מצוין "לא הייתה שרשרת" (עמ' ראשון, שורה 9) וכן "לא אמרו לי שצריך שרשרת" (עמוד שלישי, ש' 14 – 15).

התובע העיד: "חתכו את השרשרת, השרשרת שבורה. אני ראיתי את השרשרת ליד העמוד, בעמוד יש לי גם תמונה שצילמתי שזה שבור, שברו את העמוד את השרשרת חתכו" (עמ' 2, ש' 1 – 3). מהעיון בתמונות (ת/1 – ת/4) לא ניתן לראות שרשרת או חלק משרשרת. הדעת נותנת שלו נותרה במקום שרשרת חתוכה, היה התובע אוסף אותה ושומר אותה כראיה.

בעדות שמסר התובע בדיון האחרון הוא העיד אחרת: "השרשרת גם נעלמה" (עמ' 18, ש' 2). מדובר בסתירה משמעותית שאינה ניתנת להסבר. די בסתירה כאמור כדי להביא לדחייה של התביעה.

התובע התבקש להציג בפני החוקר את מפתחות האופנוע. לא הוצג מפתח של השרשרת (למרות שהוצג מפתח של ארגז המטען וניתן להסיק שהתובע הבין שהוא התבקש להציג את כל המפתחות).

לאחר שנטען שקיימת הקלטה של התובע כשהוא מדבר עם החוקר, השיב התובע "אני לא יודע על איזה הקלטות מדובר" (עמ' 4, ש' 14) ואמו הדגישה: "אין קול, אין צליל, איזה הקלטות יכולות להיות" (עמ' 4 ש' 17). שמיעת התקליטור הוכיחה אחרת. התובע אומנם אינו מדבר באופן ברור (ניתן להבין זאת גם מהעיון בתמליל), אולם הוא דיבר עם החוקר, על כל הכרוך והמשתמע מכך.

עד התביעה, חברו הקרוב של התובע, מר אברמוב, העיד שהוא נסע עם התובע על האופנוע והתובע קשר את האופנוע לעמוד עם שרשרת. איני מקבל את עדותו.

ראשית, העד ציין שהתובע החנה את האופנוע בשעה 18:00 (עמ' 10, ש' 19), בעוד שהתובע העיד שהוא החנה את האופנוע בשעה 20:30 לערך (עמ' 1, ש' 25);

שנית ועיקר, בעוד שלא הייתה מחלוקת שהתובע עובד, בין היתר, כשליח עם האופנוע (עמ' 3, ש' 24 - 25), העד שאמור להכיר את התובע (הם חברים קרובים שנים רבות ועבדו יחד במפעל) העיד: "לא שמעתי אף פעם שהוא עובד כשליח. התובע ואני עבדנו ביחד בחשמל ובאלקטרוניקה ואז פיטרו אותו" (עמ' 10, ש' 31 – 32).

יצוין שהעובדה שהאופנוע שימש גם לשליחויות הינה רלבנטית ויש בה כדי להשפיע על שיעור התגמולים שהיו מגיעים לתובע אילו היו דרישות המיגון מתקיימות.

בסופו של יום, התרשמתי שהתובע לא נתן דעתו באופן מספק לחובה לקשור את האופנוע עם שרשרת לעמוד בערב (בהודעה מצוין: "לא אמרו לי שצריך שרשרת" (עמוד שלישי, ש' 14 – 15)), אולם חוסר הידיעה אינו נעוץ בהתנהלות הנתבעת.

התביעה נדחית. התובע יישא בהוצאות הנתבעת ע"ס 2,000 ₪, בתוך 30 יום.

במסגרת פסיקת הוצאות ההליך הבאתי בחשבון את העובדה שהתקיימו מספר דיונים, כאשר הנתבעת התייצבה לשניים מהדיונים עם החוקר ונאלצה לשאת בעלויות הכספיות לצורך תמלול השיחה שהתקיימה בין החוקר לתובע. הבאתי בחשבון גם את העובדה שניתן היה להימנע מקיום דיון שלישי, לו הייתה דואגת הנתבעת להתייצב לדיון השני עם התקליטור.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – בתוך 15 יום.